ניסיון חינם ב‑Access Dealer ל‑30 יום — ללא כרטיס אשראי. נדרשת כתובת אימייל עסקית.

מדריך

מה זה ניהול הרשאות בתשתיות ענן (CIEM)?

ניהול הרשאות בתשתיות ענן מנתח באופן רציף זהויות והרשאות בענן כדי לאתר הרשאות עודפות, שילובים רעילים ונתיבי הסלמת הרשאות.

ללא כרטיס אשראי · אימייל עסקי · מספר מוגבל של מקומות לניסיון

ממצאי CIEM
svc-deployיכול לקבל את AdminRole דרך מדיניות אמוןגבוה
build-runnerהרשאת כתיבה לאחסון שאינה בשימושלבדיקה
svc-deploy→AdminRole→s3:PutBucketPolicy

ניהול הרשאות בתשתיות ענן מנתח באופן רציף זהויות והרשאות בענן כדי לאתר הרשאות עודפות, שילובים רעילים ונתיבי הסלמת הרשאות. בסביבות ענן, גישה אינה חברות בודדת בקבוצה. היא גרף של משתמשים, תפקידים, חשבונות שירות, מדיניות, היקפי משאבים ויחסי אמון. CIEM עוזר לצוותים להבין את הגרף הזה ולצמצם הרשאות רחבות יותר ממה שהעבודה דורשת.

למה הרשאות בענן הן אתגר

ספקי הענן מציעים מערכות זהות עוצמתיות, כי הלקוחות צריכים אוטומציה, האצלת סמכויות וגישה בין שירותים. אותה גמישות היא גם מה שמקשה להבין את ההרשאות. לזהות מסוימת אולי אין תפקיד מנהל גלוי, ובכל זאת היא יכולה להעביר תפקיד, לצרף מדיניות, לכתוב לצינור פריסה, לשנות מפתח או לשנות זהות של עומס עבודה שיש לה גישה לנתונים רגישים. הסיכון נובע לרוב משילובים, ולא מהרשאה בודדת.

סביבות מרובות עננים מוסיפות שכבה נוספת. AWS, ‏Microsoft Azure ו‑Google Cloud משתמשים בשפות מדיניות ובמודלים שונים של משאבים. צוותים עשויים לחבר גם קבוצות Microsoft Entra ID, קבוצות Active Directory, תפקידי Kubernetes וזהויות CI/CD. בלי תמונה רציפה, הרשאות ישנות ונתיבי הסלמה יכולים להישאר בלי שאיש ישים לב.

מה CIEM מנתח

CIEM מתחיל באיסוף זהויות, קבוצות, תפקידים, מדיניות, חשבונות שירות, מפתחות, תעודות וקשרים בין משאבים מספקי הענן וממערכות הזהות המחוברות. לאחר מכן הוא מנרמל את ההרשאות למודל שעונה על שאלות מעשיות: לאילו זהויות יש הרשאות עודפות, אילו מהן יכולות להגיע למשאבים רגישים, אילו יכולות להסלים לתפקידים חזקים יותר, ובאילו הרשאות לא נעשה שימוש לאחרונה.

ניתוח טוב כולל זהויות של אנשים וגם של מכונות. חשבון שירות לפריסה עם הרשאות רחבות יכול להיות רגיש יותר מחשבון של עובד, כי הוא עשוי לפעול אוטומטית ולשמור פרטי גישה במערכות CI/CD. איחוד OIDC יכול לצמצם את החשיפה של סודות סטטיים, אבל גם התפקיד שמתקבל דרך האיחוד צריך תכנון לפי עיקרון ההרשאה המינימלית, וגם ניטור.

נתיבי הסלמת הרשאות

נתיב הסלמת הרשאות הוא רצף של פעולות מותרות שמוביל מזהות בעלת הרשאות נמוכות לתוצאה של הרשאות גבוהות. לדוגמה, זהות מסוימת יכולה לעדכן פונקציה, הפונקציה רצה בתפקיד מסוים, והתפקיד יכול לקרוא סודות. זהות אחרת יכולה להוסיף את עצמה לקבוצה שמעניקה הרשאות ניהול. כל הרשאה לבדה עשויה להיראות שגרתית. יחד, הן יוצרות דרך להשתלטות.

ניתוח נתיבים עוזר לצוותי אבטחה לקבוע סדרי עדיפויות. הרשאת קריאה רחבה למשאב לא רגיש שונה מהרשאת כתיבה שיכולה להוביל לחומר מפתחות או לחברות בקבוצת מנהלים. CIEM צריך לעזור להסביר למה ממצא חשוב, ולא רק לפרט כל הרשאה שקיימת.

מממצאים לתגובה

צמצום הסיכון בהרשאות ענן דורש ניהול שינויים זהיר. הסרת הרשאה בלי להבין את השימוש בה עלולה לשבש את סביבת הייצור. תהליך CIEM שימושי מקבץ ממצאים לפי חומרה, בעלים, משאב ונתיב. הוא יכול להמליץ על תפקידים מצומצמים יותר, להציף הרשאות שאינן בשימוש לסקירה ולהפעיל תגובה אוטומטית מבוססת סיכון כשהמדיניות מתירה זאת. בשינויים רגישים, כדאי להעביר את התיקון דרך תהליכי אישור וראיות.

גם קמפיינים לאישור הרשאות מחדש חשובים. מנהלים ובעלי משאבים בודקים מדי פעם אם הזהויות עדיין צריכות את ההרשאות שלהן. הסקירה צריכה לכלול הקשר: שימוש אחרון, מערכות יעד, כרטיסים קשורים, הקלטות משויכות ונתיבי הסלמה. כך אישור ההרשאות מחדש הופך מתרגיל בגיליון אלקטרוני להחלטה על סיכון אמיתי.

CIEM ו‑PAM יחד

CIEM מסביר איפה קיימות הרשאות ואיך הן יכולות לגדול. PAM שולט באופן שבו פעולות מיוחסות מתבקשות, מתבצעות ומתועדות. שני התחומים מחזקים זה את זה. אם CIEM מוצא תפקיד ענן מסוכן, PAM יכול לדרוש אישור JIT לפני שהתפקיד ניתן. אם סשן מיוחס משנה את תשתית הענן, ההקלטה ויומן הביקורת עוזרים לסוקרים להבין מה קרה. אם לחשבון שירות יש הרשאות מופרזות, בקרות על זהויות מכונה יכולות להחליף פרטי גישה סטטיים באיחוד קצר מועד.

מודל תפעולי

תוכנית CIEM מעשית מתחילה בגילוי. יש לחבר את ספקי הענן העיקריים, למפות את ספקי הזהות ולערוך מצאי של זהויות המכונה. לאחר מכן יש לסווג את המשאבים הרגישים, להגדיר מה נחשב הרשאות עודפות בסביבה הספציפית, ולהחליט אילו ממצאים דורשים תגובה מיידית ואילו מספיק לסקור. אין להציף את הצוותים בכל בעיה תיאורטית. כדאי לתעדף נתיבים לנתונים רגישים, לשליטה ניהולית, לעומסי עבודה בייצור ולסודות.

בשלב הבא יש לחבר את התיקון לתהליכים הקיימים. חלק מהממצאים צריכים לפתוח כרטיסים. חלק צריכים לדרוש אישור. ניקוי בסיכון נמוך אפשר לבצע אוטומטית, אם ברור איך מבטלים אותו. ייצוא ל‑SIEM ו‑webhooks חתומים עוזרים לצוותי תפעול האבטחה לקשר בין סיכוני ההרשאות לבין פעילות אחרת.

ממשל וראיות

החלטות על גישה בענן דורשות ראיות למבקרים ולסקירות פנימיות. הראיות צריכות להראות אילו זהויות קיימות, אילו הרשאות ניתנו, מי אישר שינוי, מתי נעשה שימוש בהרשאה, אילו סשנים התקיימו ומתי הגישה הוסרה. חבילות דוחות תאימות יכולות למפות את הראיות האלה למסגרות כמו ISO/IEC 27001, ‏NIST SP 800-53, ‏SOX ו‑DORA, אבל חבילות דוחות אינן הסמכה של מוצר או של לקוח.

טעויות נפוצות

הטעות הראשונה היא להתייחס ל‑CIEM כביקורת חד פעמית. הרשאות בענן משתנות בכל פעם שהתשתית משתנה. הטעות השנייה היא להתמקד רק במשתמשים אנושיים. עומסי עבודה, צינורות CI/CD וחשבונות שירות מחזיקים לא פעם הרשאות רחבות. הטעות השלישית היא להסיר הרשאות בלי בעלים ובלי תוכנית הטמעה. הטעות הרביעית היא להפריד בין ניתוח ההרשאות לבין ביצוע הגישה; הסוקרים צריכים לדעת באילו הרשאות נעשה שימוש בפועל בסשנים מיוחסים.

שאלות ש‑CIEM צריך לענות עליהן

פלט CIEM שימושי מנוסח כשאלות שהבעלים יכולים לפעול לפיהן. אילו זהויות יכולות לנהל מינויים או פרויקטים בסביבת הייצור? אילו חשבונות שירות יכולים לקרוא סודות? אילו תפקידים אינם בשימוש אבל עדיין אפשר להקצות אותם? אילו זהויות יכולות לשנות מדיניות כך שיקבלו בעצמן יותר כוח? אילו הרשאות ניתנו לפרויקט זמני ומעולם לא הוסרו? השאלות האלה הופכות גרף הרשאות גדול לתורי סקירה, לתוכניות תיקון ולקמפיינים לאישור הרשאות מחדש.

התשובה צריכה לכלול מספיק הקשר לשינוי בטוח: בעל המשאב, המערכת העסקית, השימוש האחרון שנצפה, הקבוצה או התפקיד הקשורים, הסבר הנתיב והרשאה מצומצמת יותר שמוצעת במקום. בלי ההקשר הזה, צוותים מתעלמים מהממצאים או מסירים הרשאות באגרסיביות מדי ומסתכנים בהשבתות.

איפה Access Dealer משתלב

Access Dealer כולל יכולות CIEM לצד PAM. הוא מתחבר ל‑AWS, ל‑Microsoft Azure ול‑Google Cloud כדי לנתח הרשאות ולאתר הרשאות עודפות ונתיבי הסלמת הרשאות. הוא יכול לשלב את ההקשר הזה עם בקשות לגישת JIT, אישורים, סשנים דרך ברוקר, קמפיינים לאישור הרשאות מחדש, בסיסי התנהגות של UEBA, תגובה אוטומטית מבוססת סיכון, ייצוא ל‑SIEM ו‑webhooks חתומים. זהויות מכונה יכולות להשתמש באיחוד OIDC עבור CI/CD, ואת הסודות אפשר לשלוף דרך ה‑API לסודות במקרים המתאימים.

מכיוון ש‑Access Dealer גם מתווך סשנים של SSH, ‏RDP, מסדי נתונים ו‑Kubernetes, אפשר לקשר ממצאים על הרשאות בענן לתהליכי גישה בפועל. צוות יכול לזהות תפקיד מסוכן, לדרוש אישור לפני שהוא ניתן, להקליט את הסשן המיוחס, לייצא את ראיות הביקורת ולהסיר את ההרשאה כשהחלון מסתיים.